ברוב חוזי הרכישה יש סעיף הקובע כי שיעור המע"מ יחול בהתאם למועד התשלום, מועד המסירה או העברת הבעלות – המוקדם מביניהם. המשמעות ברורה: עליית המע"מ ב-1% תחול גם על הפרשי ההצמדה למדד תשומות הבנייה, מה שיגרור הוצאות נוספות ובלתי צפויות לרוכשי הדירות. לדוגמה, רוכש דירה בשווי 2 מיליון שקלים ששילם מקדמה של 400 אלף שקלים ייאלץ לשלם תוספת של 16 אלף שקלים (1% תוספת המע"מ). אם הסכום גבוה יותר, ייתכן שהרוכש ייאלץ להוציא כסף מכיסו או להגדיל את המשכנתה.
יתרונות וחסרונות בהקדמת תשלומים
מאז ההודעה על העלאת המע"מ, ברשתות החברתיות מופצים פוסטים של יועצים פיננסיים הממליצים להקדים תשלומים ל-2024 כדי להימנע מהשפעות העלאת המע"מ. לרוב, מקורות הכספים להקדמת תשלומים מגיעים מכספי משכנתא. אף שהדבר עשוי להיראות כמהלך חכם, יש לקחת בחשבון את המורכבות ולעיין בכדאיות הכלכלית. ראשית, יש לבדוק אם החוזה כלל מאפשר הקדמת תשלומים. במקרים רבים, יזמים נמנעים מהקדמת תשלומים היות ויתרת התשלום צמודה למדד תשומות הבנייה, העולה בעקביות. עם זאת, ישנם יזמים שבהחלט יסכימו לכך.
אם ניתן להגיע להסכמות עם היזם, יש לבחון האם הקדמת התשלומים משתלמת. עודד פרים ודיוויד פרייטס, יוצאי המערכת הבנקאית ומייסדי חברת תשואות פיננסים, המתמחה בייעוץ משכנתאות מציינים: "מצד אחד, הקדמת התשלום עשויה להוביל לחיסכון במע"מ ולהפחתת החשיפה למדד תשומות הבנייה. מצד שני, יש לבחון את עלות המימון והנטל התזרימי החודשי, במיוחד אם התשלום ממומן מכספי משכנתא, וכן את התשואה האלטרנטיבית למי שמשחרר כספים המושקעים בשוק ההון. שיקול נוסף הוא מועד מסירת הדירה: אם יתרת התשלום צפויה להתבצע בין ינואר למרץ 2025, ייתכן שכדאי לבחון את הקדמת התשלומים כדי לחסוך את עליית המע"מ".
בנוסף, מי שחושש מעלייה מתמשכת בריבית או מירידות בשוק ההון עשוי להעדיף את הוודאות שבהקדמת תשלום. פרים ופרייטס מוסיפים כי אם הוחלט להקדים את התשלום באמצעות נטילת משכנתא, חשוב להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר: "תהליך אישור המשכנתא עשוי להיות ממושך ומורכב, ולעיתים עלול לגלוש עד שנת 2025. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לקצר את משך הזמן בעזרת היערכות מוקדמת וניהול יעיל של ההליך. לכן, חשוב להיערך מראש כדי להבטיח שהקדמת התשלום תתבצע במועד ולהימנע מהשלכות העלאת המע"מ".
לקריאת הכתבה המקורית באתר וואלה, לחצו
